דרבי ד'איטליה, יובנטוס – אינטר: השנאה המוצדקת


דרבי ד'איטליה.

כשמגיע מפגש בין יובנטוס ואינטר, מיד מתעסקים כמובן ביריבות העזה שטעונה נשאה עזה ומוצדקת ביותר האמת מצד שתי הקבוצות ושני מחנות האוהדים: יובנטוס בגלל סקודיטו 2006, ומהסיבה שב-2010, פורסם דוח על-ידי התובע של ההתאחדות, סטפאנו פאלאצי, אשר קבע קבל עם ועדה שאינטר ומאסימו מוראטי עברו על צמד החוקים הספורטיבים בגללם יובנטוס הורדה ליגה. אך אינטר ומוראטי לא הועמדו לדין רק בגלל חוק ההתיישנות. והדבר שהכעיס יותר את אוהדי יובה, שמוראטי – יכול ע"פ החוק האיטלקי, לוותר על ההגנה שלו בגלל חוק ההתיישנות – כדי שיעמיד את עצמו לדין. הרי, לו הוא מאמין שאינו קשור לפרשת הקאלצ'יופולי, ושאינטר לא עברה על החוק, אז למה לו לפחד לעמוד לדין? יתרה מכך, בבית המשפט האזרחי בנאפולי, נקבע ב-2011, שיובנטוס לא נהנתה מכל פעילות של לוצ'יאנו מוג'י כדי שתזכה בשני תארי הסוקודיטו שנשללו ממנה מעונות 04/05 ו-05/06. ומעל כל זה – סקודיטו 2006 שהוענק לאינטר. מסיבה זו – שנאת היובנטינים לאינטר מובנת ומוצדקת.

ואינטר? גם שנאת אינטר ליובנטוס מובנת. אינטר אכלה המון חצץ מיובה במשך שנים. אכלה מרור באופן ישיר ועקיף. כשאינטר לא מצליחה לזכות בסקודיטו במשך 18 שנים! או 17 שנים אם מחשיבים כמובן את סקודיטו 2006. מאז עונת 88/89, אינטר ראתה איך יובה ועוד קבוצות אחרות זוכות בסקודיטו ומצליחות. כשבמיוחד יובה שולטת באיטליה בשנות התשעים, וכמובן בשנות האלפיים עד 2006. מלבד זאת, כל התלונות של אינטר לגבי לוצ'יאנו מוג'י, ג'נרל מנג'ר יובנטוס בעבר – אשר הואשם כמובן בהטיית משחקים לזכות. גם במשחקים הישירים בין הקבוצות. כמו זה של 97/98 כשלא אושר פנדל שלטענת אינטר חוקי, כשבלם יובה, מרקו יוליאנו הכשיל את החלוץ רונאלדו ברחבה. כשבהתקפה הנגדית – יובה זוכה בפנדל מפוקפק. וזה, היה משחק על הסקודיטו.


יחסים טובים? זה שמן ומים. מאסימו מוראטי ואנדראה אניילי.

כיום, המצב לא השתנה. השנאה עדיין קיימת למרות שהתקשורת, וגם מאסימו מוראטי אישר היום (ו') זאת, מדווחת על שיחה בין אנדראה אניילי ומוראטי. שניהם, טוענים כל הזמן שהיחסים בניהם טובים. אך כמובן, כשתביעה אזרחית של יובה נגד ההתאחדות לכדורגל, ואינטר, על בסיס אותו דוח של פאלאצי מ-2010, לגבי הקאלצ'יופולי – בשווי 444 מיליון אירו, אי-אפשר לחשוב שהיחסים טובים. מה משמעות ה"טובים"? שהם מדברים. לא יותר מזה. אך בפועל – שניהם אנטי-אחד לשני. עוד נקודה חשובה: ב-2006 טען לוצ'יאנו מוג'י, שהרבה מהקלטות השיחות שקולו נשמע בהם, פוברקו בהוראת מוראטי. למה? כי מוראטי היה חבר דריקטריון טלקום איטליה, חברת התקשורת הגדולה אשר ממשרדיה הגיעו הקלטות השיחות של מוג'י ואחרים. אבל, שיחות רבות שהיו אמורות להיות ראיות נגד אינטר – נעלמו כלא היו. וחלק מאלו שהיו – פשוט לא נחקרו. הטענות של מוג'י קיבלו חיזוק לפני חודש וחצי. אחרי שבית המשפט במילאנו, בדיון התביעה של כריסטיאן ויירי נגד אינטר ומוראטי בגין האזנות סתר שעשו לו. נקבע שאכן מוראטי ואינטר ביצעו האזנות סתר לבובו. יתרה מכך: קצין הביטחון הראשי בטלקום איטליה, הודה בעדותו שהוא קיבל הוראה אישית ממוראטי לבצע האזנות סתר ללוצ'יאנו מוג'י. משפט זה נגד טלקום איטליה ומוראטי, עוד מתנהל כמובן. אך ביובה, או יותר נכון אוהדי יובה, יודעים היום שמוג'י צד בכך שהאשים את מוראטי בביצוע האזנות סתר נגדו. אך מעל לכל: בהסתרת אותן שיחות שיכלו לסבך את אינטר.

וכעת, בואו ניכנס לפן המקצועי של המשחק: יובנטוס מגיעה ראשונה עם 28 נקודות מ-10 משחקים. פתיחת העונה הטובה בהיסטוריה שלה. כשהיא שוברת את פתיחת העונה של פאביו קאפלו, איתה בעונת 05/06 כשהשיג 27 נקודות מעשרת המשחקים הראשונים. אינטר השניה עם 24 נקודות ומגיעה אחרי שישה ניצחונות רצופים בליגה ו-8 בכל המסגרות. מי תנצח? ולמה? ומה היתרונות של כל קבוצה? ומה החסרונות של כל קבוצה?


רוצים לרשום לשבור את השיא של ארסנל. יובנטוס.

– יובנטוס: ההרכב החזק ביותר. אך האם קונטה יפתיע?
קודם כל, ניצחון אות תיקו של יובה, יגרום לה לשבור את השיא של ארסנל האנגלית שעומד על 49 משחקי ליגה רצופים ללא הפסד. ובכך, יובה תרשום 50 משחקים ללא הפסד. יובנטוס במירב הסיכויים תשחק במערך ה-2:5:3 שלה ועם ההרכב החזק ביותר: בופון: ברזאלי, בונוצ'י, קייליני: אסמואה, מארקיזיו, פירלו, וידאל: וצ'יניץ', ג'יובינקו. מה שאמור בעיקר להדאיג את יובנטוס לגבי אינטר, הוא דבר אחד עיקרי: ההתקפה הקטלנית שלה. אם מאמן אינטר יעלה במערך 2:5:3, אז אלו יהיו אנטוניו קסאנו ודייגו מיליטו שיפתחו בהרכב. ושניהם – קטלניים, איכותיים ומאיימים. הן קסאנו והן מיליטו הבקיעו כל אחד עד כה 5 שערים בליגה והוסיפו 3 בישולים כ"א. ואם, סטרמא יחליט לשחק 3:4:3, ויעלה עם רודריגו פאלאסיו איתם, אז היא תקבל חלוץ ששיחק 5 משחקים עד כה בליגה, לעומת הצמד קסאנו ומיליטו ששיחקו 10 כ"א. אך פאלאסיו גם מחזיק בנתון מעולה: שני שערים ושני בישולים. ולכן, הקו האחורי של יובנטוס, וביחד איתם – בעיקר, קלאודיו מארקיזיו שלא שותף בשני משחקי יובה האחרונים, הם אלו שיצטרכו לשים עין על חלוצי הקבוצה. כל אחד מהחלוצים הללו, רב תנועה ובעלי יכולת שחרור מסירות טובות לחברים שלהם בהתקפה, כולל מיליטו.

היתרון של יובה מול אינטר הוא בקישור. נתחיל מהאגפים: במערך חמשת הקשרים של אינטר, משחק יוטו נגאטומו כקשר/מגן שמאל. מולו יתמודד סטיפן לישטשטיינר השוויצרי. כאן, היתרון של ליצ'י ברור מול היפני. למרות שנגאטומו ניחן במהירות רבה, הפיזיות של השוויצרי פשוט יכולה לרסק את היפני לחתיכות. אולם, לנגאטומו יש יתרון בכך שהוא זריז מאוד. והזריזות הזו יכולה לעייף את ליצ'י ולגרום לו לאבד אנרגיות מהר מהצפוי במשחק. באגף השמאלי, משחק אסמואה מיובה ויתמודד מול הקפיטאנו זאנטי. אסא העונה הוא אחד המצטיינים ביובה: הגנה מעולה, פיזיות מרובה, מהירות קטלנית, תרומה התקפית וכמובן – משמעת טקטית מהרמה הכי גבוהה שיש. מול – יתמודד זאנטי רב הניסיון. זאנטי הולך לסבול, כפי שאסא יסבול ממנו. אבל גם כן, היתרון ליובה בגלל המהירות הרבה. למרות הניסיון של זאנטי משחק תפקיד חשוב ביותר. סטרמאצ'יוני יהיה חייב להורות לשני שחקני האגף שלו להיות זהירים ביותר בעליה למעלה. כי כל פרצה באגף שלהם – תנוצל על-ידי יובה וגם על-ידי צמד שחקני האגף שלה.

בקישור – תתמודד יובה מול שלישייה פיזית מאוד – מאוד: וולטר גרגאנו, אסטבן קמביאסו ופרדי גוארין. זו היא נקודת התורפה של אינטר העונה. הקישור: קל ללחוץ את אינטר לאחור, קל לפרוץ את הקישור שלהם ולרוב במחציות השניות – היריב מתמודד הייטב עם אינטר באמצע. יתרה מכך: גוארין הינו קשר לא יציב. אחד פזיז ועולה למעלה רבות בלי לחשוב אם יש לו גיבוי מאחורה או לא. האיום ההתקפי שלו הוא הבעיטות מרחוק והפריצה שלו קדימה עם מהירות טובה יחסית. אבל – הוא אינו אחראי, ואינו יציב ולא אחד שתמיד דואג לקבוצה כמו שהוא דואג לעצמו. גרגאנו שהגיע מנאפולי הוא נטו גרזן! חד-משמעית. הוא איש של עבודה שחורה בלי טיפת איום התקפי איכותי. והוא משחק באמצע הקישור. לצדו משמאל משחק עוד אחד עם ים של ניסיון: קמביאסו. לגבי גרגאנו, הוא משחק על-תקן הורס ההתקפות של היריב. והוא זה שאמור לחסום את ההתקפה של יובה מהאמצע. מי שאמור לערער את קישור אינטר מצד יובה, הוא ארתורו וידאל שידאג למשוך אליו שחקנים וכך אולי למשוך אליו את קמביאסו גם כן, ולתת לפירלו יותר חופש פעולה בהתקפה.

ומה לגבי הגנת אינטר? הגנת אינטר הינה הגנה איטית. איטית מזו של יובה. אך היא הגנה פיזית כמו זו של יובה. ומאחורי משחק שוער נפלא. יובה, לא תוכל לפרוץ בקלות את ההגנה של אינטר אלא רק דרך מתפרצות או כדורים חכמים לעבר החלוצים שלה שינסו לפרוץ את הקו האחורי של הנראזורים. הימצאות סבסטיאן ג'יובינקו בהרכב – מעולה עבור יובה. בגלל המהירות והזריזות שלו. אולם – הוא יבחר לשחק משחק פשוט – אז הוא יתקל בקושי. כל בלמי אינטר באחד על אחד – מעולים. ומה שעל ג'יובינקו לעשות, זה למשוך אליו הצידה בלם שלהם כל הזמן או, לתקוף דווקא מהאמצע כדי לנסות ולשחרר מסירה או בעיטה טובה. מערך יובה, מערך ה-2:5:3 מתפקד הייטב. יובה נראית כמו מכונה אשר מוכנה לכל יריב בכל מערך בו הוא ישחק. השאלה היא אחרת: כמה מהר היא תוכל לנצל את החסרונות של אינטר? מה הם החסרונות? מיד…


האתגר הרציני הראשון. אנדראה סטרמאצ'יוני.

– אינטר: למרות סדרת הניצחונות, יש בה מחדלים טקטים רבים. היא עוד לא מרשימה.
קודם כל, אינטר תחסר במשחק את קוטיניו, קיבו, אובי, קמביאסו וסניידר הפצועים. והחדשות נכון לכתיבת שורות אלו, שהבלמים וולטר סמואל ואנדראה ראנוקיה, בספק למשחק. אינטר, למרות 6 הניצחונות הרצופים בליגה ו-8 בכל המסגרות. היא עוד לא התמודדה מול אף יריב רציני. באינטר של המאמן הצעיר, אנדראה סטרמאצ'יוני, יש הרבה חורים טקטים. מי שמסתכל על משחקה – כן יתרשם במבט ראשון שמדובר בקבוצה מעולה. אבל, יש בה המון נקודות תורפה – שבאיטליה, הפרשנים – כן מצביעים עליהם. קודם כל, יש לסטרמא, מנהג – להורות לנגאטומו וזאנטי שמשחקים באגפים, לא לעלות למעלה הרבה במשחקים, למה? כי סטרמא רואה במקרים רבים במשחקים שהקישור שלו נלחץ על-ידי היריב, והוא מעדיף לא לקחת סיכון ולשמור על המגינים שלו ממש קרובים לאמצע מפחד של התקפה מתפרצת. יתרה מכך: צמד הבלמים שמשחקים לצד וולטר סמאול, שמשחק בלב הקו האחורי – אינם בעלי אלמנטים של משחק כמגינים. דבר אשר פוגם במשחק ההגנתי של אינטר. לעומת יובה, שאלו שמשחקים לצד לאונרדו בונוצ'י בלב ההגנה, הם ברזאלי וקייליני, אשר שיחקו גם כמגינים בעבר – מביאים ליובה ערך מוסף רב ביותר בהגנה. לעומת הגנת יובה, שלא תמיד זקוקה לעזרה בהתגוננות באגפים שלה במגינים, אינטר והגנתה תמיד זקוקים לשני המגינים שלה בעזרה ההגנתית. דבר, שמגביל מאוד את המשחק ההתקפה שלה. אולם, ההגנה של אינטר כמכלול הכולל את סמואלה, ראנוקיה וכמובן הבלם חסוס – שמציג יכולת מצויינת העונה, בגיבוי האנדנוביץ' בשער, שהינו השוער מספר 2 ללא ספק בליגה, ואחד הטובים בעולם – נותן לאינטר הרבה מאוד ביטחון.

נקודת התורפה השניה של אינטר, והיא כמובן העיקרית, נמצאת בקישור: נתחיל בזה שישנם מרחקים רבים בין הקשרים שלה, אחד לשני. ובין הקישור לקו ההגנה. הבעיה של אינטר, שאין לה קשר אחורי ברמה גבוהה שינהל לה את המשחק מהאמצע כמו שעשה טיאגו מוטה אשר שילב פיזיות, הגנה מעולה, טכניקה, התקפה וניהול משחק. אך מוטה נמצא בפ.ס.ז' – ואינטר מחזיקה בעמדה שלו את גרגאנו שכן רץ המון, כן עושה עבודה שחורה, כן מפעיל פיזיות וכן מתקל רבות. אך יותר מזה? כלום. הרמה הטקטית שלו נמוכה, וכשפרדי גוארין משחק לצדו – הבעיה של אינטר הופכת להיות עוד יותר גדולה. כי גוארין נע במגרש בלי יותר מדי אחריות לגבי הקבוצה שלו, בעיקר לגבי הקישור. גוארין, אוהב לקחת את הכדור לעצמו כדי לשחק בו – להתקדם ולבעוט. חוסר האחריות הטקטית שלו, שאלסנדרו אלטובלי, איקס אינטר בעבר, אמר עליו, "תפס תחת…", היא אחת הבעיות העיקריות של אינטר. כמובן, הכי טוב של אינטר בקישור הינו קמביאסו. אבל הוא יתקשה להחזיק לבד את אינטר באמצע מול הקישור המדהים של יובה בהובלת פירלו.

אותם מרחקים בין שחקני אינטר, ינוצל על-ידי יובה. שלושה שחקנים בעיקר ינצל זאת מהאמצעף פירלו עם המסירות שלו. וידאל עם התנועה המרובה שלו, ואסמואה עם התנועה שלו פנימה משמאל לכיוון שער אינטר. סטרמא, וזו חובה עליו, חייב לדאוג ששחקני אינטר ישארו קרובים אחד לשני. הפיזיות שאינטר תפעיל הינה כלי להגבלת המשחק של יובה. ללא ספק זה אחד היתרונות הכי בולטים של אינטר במשחק הזה. גם בהגנה שלה יש הרבה מאוד פיזיות. אבל, עם מחדלים טקטים, מרחקים בין השחקנים, ובעיקר – עם ההקרבה שסטרמא עושה לגבי נגאטומו וזאנטי – איך אפשר לנצח?

לפני שנגיע לשאלת האיך. צריך לציין עוד נקודה חשובה: אינטר, עד כה, היתה מאוד גרועה במחציות השניות. לעומת יובנטוס המצויינת במחציות השניות. זה אינו מקרי. כל יריב שמשחק מול אינטר, או נכון לומר – כל מאמן שמתמודד מול אינטר. מזהה במהלך המחצית הראשונה את אותם מחדלים טקטים בקישור שלה. ומסיבה זו, הוא מתדרך את שחקני אחרת במחצית לקראת החזרה למגרש. הנקודה היא, שלמאמן אינטר אין מענה לפעולות הללו. אינטר והקישור שלה שקופים מאוד במחדלים שלהם. כך גם לגבי המשחק ההגנתי של הקו האחורי עם ההתקפות מהצדדים. בכל משחקי אינטר במחצית השניה, היא נלחצה בקישור שלה. אך היריבות לא הבקיעו בה משתי סיבות: כי הן חלשות וכי הקו האחורי של אינטר – טוב.


יובה תרצה להוריד אותו מהפסים. אנטוניו קסאנו.

ולגבי איך אינטר תנצח? רואים שאינטר נשענת על החלוצים שלה. שהם יצירתיים, טכניים ודי עצמאיים. קסאנו, מיליטו, פאלאסיו וקוטיניו שלא ישחק – מספקים לאינטר המון איכות התקפית. ההתקפה של אינטר קטלנית. והרבה מהצלחת אינטר העונה שייכת רק להם. וגם להגנה של הקבוצה. הבעיה של יובה במשחק תהיה בחסימת דייגו מיליטו. את קסאנו – קל יותר להוציא מהמשחק. גם מבחינת הראש שלו – וגם, כשחקן. לפני שלושה שבועות, אמר קסאנו, שהוא סירב לעבור ליובה 3 פעמים בעבר כי יובה רוצה חיילים שיתנהגו באופן קפדני – כשהוא, לעומת זאת, יורד מהפסים לפעמים. ללא ספק – שחקני יובה ידאגו ורוצים להראות לו מה זה להיות חייל. אבל, קסאנו – יכול להראות להם מה משמעות המילה: "פנטזיסטה".


שקרן מי שיגיד שהתואר דרבי ד'איטליה אינו בגלל התארים. ג'יאני פרירה.

– למה קוראים למשחק בין יובנטוס ואינטר, דרבי ד'איטליה? ומי המציא את השם הזה? ומה כל השנאה הזו?
תואר "דרבי ד'איטליה", הושמע לראשונה ב-1967, מפי העיתונאי והסופר האיטלקי המפורסם – ג'יאני פרירה. פרירה נפטר ב-1992 בתאונת דרכים. והוא היה אוהד כדורגל מושבע וידוע. רבים טוענים – שהתואר העונש למשחק בין הקבוצות מהסיבה ששתיהן היו היחידות שלא שיחקו בסרייה B. והיו אף טיפשים שטענו שאחרי שיובה ירדה לסרייה B, אי-אפשר יותר לקרוא למפגשים בין יובה ואינטר, כדרבי ד'איטליה. כי, פרירה קרא למפגש בשם הזה – מהסיבה שב-67, יובנטוס ואינטר היו הקבוצות בעלות מספר התארים הכי גבוה באיטליה. ולכן, כשמישהו יגיד לכם שהמפגש כבר לא נקרא "דרבי ד'איטליה, אל תתביישו לומר לו 'שקרן'.

המחלוקת בין יובנטוס ואינטר החלה בעונת 60/61, מחלוקת שחיה ובועטת עד היום. המחלוקת והאירוע הראשון שגרם ליריבות והשנאה בין המועדונים, התרחשה אחרי שיובנטוס ניצחה 1:9 את אינטר ששיחקה עם שחקני הנוער שלה. למה? המשחק הזה בו ניצחה יובה 1:9, היה משחק חוזר בין הקבוצות. אחרי שבמשחק הראשון, כשהתוצאה היתה 0:2 לאינטר, בוטל המשחק מהסיבה שנכחו במגרש כ-5,000 אוהדים יותר מאשר המגרש יכול להכיל. וה-5,000 האוהדים היו ברובם אוהדי יובה שעמדו מסביב למגרש. דבר – שגרם לשופט לבטל את המשחק. כמובן, החלטה זו גרמה לכעס רב מצדו של אנג'לו מוראטי (אביו של מאסימו), אשר שלח את הנוער שלו לשחק מול יובה במשחק החוזר שהתחיל מתוצאה מאופסת. ובמשחק הובסה אינטר 9:1.

לא עבר זמן רב, ושוב הגיע רגע מחלוקת. אולי הכי גדולה בין הקבוצות. כשבעונת 97/98, נפגשו הקבוצות בדלה אלפי של יובה, והכשלה או ספק הכשלה של בלם יובה, מארק יוליאנו על החלוץ רונאלדו, לא גרמה לשופט המשחק לשרוק לפנדל. אולם, בהתקפה הנגדית של יובה, הוכשל אלסנדרו דל פיירו על-ידי טריבו ויסט הנראזורי, ברחבה. והשופט שרק לפנדל שאלכס החמיץ אותו. אך בסופו של דבר – יובה ניצחה 0:1. אירוע זה, גרם לחבר הפרלמנט האיטלקי, דומינקו גראמציו, לצעוק בפנים של שחקן יובה בעבר, וחבר במפלגה הדמוקרטית באיטליה, מאסימו מאורו, "אתם גנבים". המריבה שהתרחשה – גרמה לסגן ראש הממשלה דאז, וולטר ולטרוני, לומר לעברם, "שתקו! אנחנו לא במגרש!".


אינטר ממש לא מפחידה אותו. לוצ'יאנו מוג'י.

במשחק בין הקבוצות בעונת 00/01, שוב התגלה אירוע שעוד הסעיר את השנאה בין המועדונים. במשחק בין הקבוצות בג'יוזפה מיאצה, הכניס בלם יובה, פאולו מונטירו, אגרוף לפניו של קשר אינטר, לואיג'י די ביאג'יו. אגרוף שגרם לחילופי דברים קשרים בין השחקנים ולעוד רגע של שנאה בין המועדונים. וכמובן, הקאלצ'יופולי… אך גם, לוצ'יאנו מוג'י. שבכל ימיו ביובה, לא חסך לעג ועקיצות נגד אינטר. כשאחד המשפטים המפורסמים שלו, היה כתשובה לשאלת עיתונאי אם הוא חושש מהיריבות של אינטר לגבי הסקודיטו. "אינטר? אינטר כן מפחידה אותי… היא יכולה לסיים במקום השני…", השיב מוג'י.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s